מילון המונחים של הקוראן · מאושר

حَقّ / حَقَّ / أَحَقَّ / اِسْتَحَقَّ / حَقِيق / حَاقَّة

להיקבע כדבר המגיע בדין

טענה, תביעה, חובה, תוצאה או ישות עומדת כקבועה ובעלת כוח מחייב בתחום הנוגע לה.

תחום לקסיקלי

תחום: יחידה סמנטית · מופעים: 287

שורשים: حقق

לֶמוֹת: حق · أحق · يحق · حاقة · استحق · حقيق

צורות: حَقِّ · حَقُّ · حَقَّ · حَقًّا · حَقٌّ · أَحَقُّ · حَقٍّ · حَقَّتْ · حَآقَّةُ · ٱسْتَحَقَّ · يُحِقَّ · يُحِقُّ · حُقَّتْ · حَقِيقٌ · يَحِقَّ · أَحَقَّ

תצוגת דוגמאות למופעים (10 מתוך 287)

תחילת רשימת המופעים בתחום מוצגת לפי סדר הקוראן: 10 מתוך 287. זוהי תצוגה מקדימה תמציתית המבוססת על מיקום, ואין בה דירוג של מה שמוצג כראיה חזקה יותר מן המופעים שהושמטו; מספר המופעים שהושמטו: 277.

2:26

إِنَّ ٱللَّهَ لَا يَسْتَحْىِۦٓ أَن يَضْرِبَ مَثَلًا مَّا بَعُوضَةً فَمَا فَوْقَهَا فَأَمَّا ٱلَّذِينَ ءَامَنُوا۟ فَيَعْلَمُونَ أَنَّهُ ٱلْحَقُّ مِن رَّبِّهِمْ وَأَمَّا ٱلَّذِينَ كَفَرُوا۟ فَيَقُولُونَ مَاذَآ أَرَادَ ٱللَّهُ بِهَٰذَا مَثَلًا يُضِلُّ بِهِۦ كَثِيرًا وَيَهْدِى بِهِۦ كَثِيرًا وَمَا يُضِلُّ بِهِۦٓ إِلَّا ٱلْفَٰسِقِينَ

2:42

وَلَا تَلْبِسُوا۟ ٱلْحَقَّ بِٱلْبَٰطِلِ وَتَكْتُمُوا۟ ٱلْحَقَّ وَأَنتُمْ تَعْلَمُونَ

2:42

وَلَا تَلْبِسُوا۟ ٱلْحَقَّ بِٱلْبَٰطِلِ وَتَكْتُمُوا۟ ٱلْحَقَّ وَأَنتُمْ تَعْلَمُونَ

2:61

وَإِذْ قُلْتُمْ يَٰمُوسَىٰ لَن نَّصْبِرَ عَلَىٰ طَعَامٍ وَٰحِدٍ فَٱدْعُ لَنَا رَبَّكَ يُخْرِجْ لَنَا مِمَّا تُنۢبِتُ ٱلْأَرْضُ مِنۢ بَقْلِهَا وَقِثَّآئِهَا وَفُومِهَا وَعَدَسِهَا وَبَصَلِهَا قَالَ أَتَسْتَبْدِلُونَ ٱلَّذِى هُوَ أَدْنَىٰ بِٱلَّذِى هُوَ خَيْرٌ ٱهْبِطُوا۟ مِصْرًا فَإِنَّ لَكُم مَّا سَأَلْتُمْ وَضُرِبَتْ عَلَيْهِمُ ٱلذِّلَّةُ وَٱلْمَسْكَنَةُ وَبَآءُو بِغَضَبٍ مِّنَ ٱللَّهِ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمْ كَانُوا۟ يَكْفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَيَقْتُلُونَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ بِغَيْرِ ٱلْحَقِّ ذَٰلِكَ بِمَا عَصَوا۟ وَّكَانُوا۟ يَعْتَدُونَ

2:71

قَالَ إِنَّهُۥ يَقُولُ إِنَّهَا بَقَرَةٌ لَّا ذَلُولٌ تُثِيرُ ٱلْأَرْضَ وَلَا تَسْقِى ٱلْحَرْثَ مُسَلَّمَةٌ لَّا شِيَةَ فِيهَا قَالُوا۟ ٱلْـَٰٔنَ جِئْتَ بِٱلْحَقِّ فَذَبَحُوهَا وَمَا كَادُوا۟ يَفْعَلُونَ

2:91

وَإِذَا قِيلَ لَهُمْ ءَامِنُوا۟ بِمَآ أَنزَلَ ٱللَّهُ قَالُوا۟ نُؤْمِنُ بِمَآ أُنزِلَ عَلَيْنَا وَيَكْفُرُونَ بِمَا وَرَآءَهُۥ وَهُوَ ٱلْحَقُّ مُصَدِّقًا لِّمَا مَعَهُمْ قُلْ فَلِمَ تَقْتُلُونَ أَنۢبِيَآءَ ٱللَّهِ مِن قَبْلُ إِن كُنتُم مُّؤْمِنِينَ

2:109

وَدَّ كَثِيرٌ مِّنْ أَهْلِ ٱلْكِتَٰبِ لَوْ يَرُدُّونَكُم مِّنۢ بَعْدِ إِيمَٰنِكُمْ كُفَّارًا حَسَدًا مِّنْ عِندِ أَنفُسِهِم مِّنۢ بَعْدِ مَا تَبَيَّنَ لَهُمُ ٱلْحَقُّ فَٱعْفُوا۟ وَٱصْفَحُوا۟ حَتَّىٰ يَأْتِىَ ٱللَّهُ بِأَمْرِهِۦٓ إِنَّ ٱللَّهَ عَلَىٰ كُلِّ شَىْءٍ قَدِيرٌ

2:119

إِنَّآ أَرْسَلْنَٰكَ بِٱلْحَقِّ بَشِيرًا وَنَذِيرًا وَلَا تُسْـَٔلُ عَنْ أَصْحَٰبِ ٱلْجَحِيمِ

2:121

ٱلَّذِينَ ءَاتَيْنَٰهُمُ ٱلْكِتَٰبَ يَتْلُونَهُۥ حَقَّ تِلَاوَتِهِۦٓ أُو۟لَٰٓئِكَ يُؤْمِنُونَ بِهِۦ وَمَن يَكْفُرْ بِهِۦ فَأُو۟لَٰٓئِكَ هُمُ ٱلْخَٰسِرُونَ

2:144

قَدْ نَرَىٰ تَقَلُّبَ وَجْهِكَ فِى ٱلسَّمَآءِ فَلَنُوَلِّيَنَّكَ قِبْلَةً تَرْضَىٰهَا فَوَلِّ وَجْهَكَ شَطْرَ ٱلْمَسْجِدِ ٱلْحَرَامِ وَحَيْثُ مَا كُنتُمْ فَوَلُّوا۟ وُجُوهَكُمْ شَطْرَهُۥ وَإِنَّ ٱلَّذِينَ أُوتُوا۟ ٱلْكِتَٰبَ لَيَعْلَمُونَ أَنَّهُ ٱلْحَقُّ مِن رَّبِّهِمْ وَمَا ٱللَّهُ بِغَٰفِلٍ عَمَّا يَعْمَلُونَ

הנמקה לקסיקלית פנימית לקוראן

כיצד הצורות משמרות גרעין אחד

המשפחה משמרת קביעה בעלת כוח מחייב. המורפולוגיה מרכיבה זכות, היעשות מחויב, קביעה, התחייבות באחריות, זכאות רבה יותר, חיוב והאירוע הבלתי נמנע, בלי להרבות משמעויות מילוניות.

שם העצם حَقّ מציג תביעה, חלק, תוכן, פסק או מצב כקבועים; „זכות” הוא תרגומו השמני הטבעי. בניין ראשון מציג תוצאה הנעשית מחויבת, ואילו הסביל של הבניין הראשון מעמיד את נושאו תחת חיוב לציית.

בניין רביעי מציג פועל הקובע את המגיע. בניין עשירי מציג אחריות כקבועה, צורת היתרון أَحَقّ מדרגת את התביעה החזקה יותר, ו־حَقِيق מציג את נושאו כמחויב לפעולה הבאה. הצורה המיודעת حَاقَّة מכנה את האירוע שנקבע כבלתי נמנע.

ב־5:107 שורת המורפולוגיה המיובאת והבלתי משתנה מסמנת את המקטע השני בבניין העשירי כפעיל, אך כל שבע מסורות הקריאה המיושרות מציגות את הסביל ٱسْتُحِقَّ. התרגום המוצג הולך אחר עדי הנוסח האלה, בעוד השורה המיובאת נשמרת כתיעוד מקור.

היכן משמעויות אחרות נכשלות

אמת

51:19

وَفِىٓ أَمْوَٰلِهِمْ حَقٌّ لِّلسَّآئِلِ وَٱلْمَحْرُومِ

חלופה: ברכושם יש אמת למבקש ולמי שנמנע ממנו.

ניסוח מחקרי: ברכושם יש זכות למבקש ולמי שנמנע ממנו.

שם העצם מציין חלק קבוע המגיע למקבלים הנקובים, ולא טענה שעשויה להיות אמת או שקר. „זכות” היא המימוש השמני הטבעי של אותו גרעין: קביעה בעלת כוח מחייב.