قَالُوا۟ يَٰمُوسَىٰٓ إِمَّآ أَن تُلْقِىَ وَإِمَّآ أَن نَّكُونَ نَحْنُ ٱلْمُلْقِينَ
מילון המונחים של הקוראן · מאושר
مُلْقِي / مُلْقِيَات
משליך
בינוניים פעילים של תבנית IV: משתתפים העוסקים בהשלכת דבר אל תוך מפגש.
תחום לקסיקלי
תחום: אוסף מקטעים שנבחר בקפידה · מופעים: 4
שורשים: لقي
לֶמוֹת: ملقي · ملقية
צורות: مُّلْقُونَ · مُلْقِينَ · مُلْقِيَٰتِ
תצוגת דוגמאות למופעים (4 מתוך 4)
מספר המופעים בתחום המוצגים לפי סדר הקוראן: 4.
فَلَمَّا جَآءَ ٱلسَّحَرَةُ قَالَ لَهُم مُّوسَىٰٓ أَلْقُوا۟ مَآ أَنتُم مُّلْقُونَ
قَالَ لَهُم مُّوسَىٰٓ أَلْقُوا۟ مَآ أَنتُم مُّلْقُونَ
فَٱلْمُلْقِيَٰتِ ذِكْرًا
הנמקה לקסיקלית פנימית לקוראן
פעולה אחת בכל המשפחה
אין כאן שינוי משמעות לפי ההקשר. لقي שומר על פעולה מרחבית־יחסית אחת, מפגש, והמורפולוגיה קובעת כיצד כל מופע נקרא.
הקבוע הוא מפגש: משתתף או נושא מועבר נכנס למגע תפקודי או לנוכחות עם צד שכנגד, נמען, יעד, משטח, מצב, אירוע או כיוון. הפסוק הסובב מזהה את המשתתפים ואת הנסיבות; הוא אינו מחליף את היחס הזה במשמעות מילונית חדשה.
המורפולוגיה מציגה צדדים שונים של אותה פעולה יחידה. תבניות I ו־III מציינות מפגש במישרין. תבנית II מציגה לנמען את מה שנכנס למפגש עמו. תבנית IV משליכה נושא אל מפגש עם יעד. תבנית V מציינת את הצד הקולט כקבלה. תבנית VIII מציינת מפגש הדדי, ואילו הבינוניים מציינים משתתפים הפוגשים, משליכים או מקבלים.
הניגוד בין 27:6 ל־2:37 ממחיש את השיטה. ב־27:6, תבנית II הסבילה تُلَقَّى מציגה את הנמען כמי שהקוראן מוצג לו. ב־2:37, תבנית V הפעילה تَلَقَّى מציגה את אדם כמקבל מילים. דמיון חיצוני באותיות אינו מתיר תרגום אנגלי אחיד וחסר הבחנה; התבנית והבניין הדקדוקי המתועדים קובעים איזה צד של המפגש מובלט.
שם העצם تِلْقَاء מציין כיוון, הכיוון שבו נמצא מפגש. לכן תנועה או מילת יחס עשויות לבטא תנועה אל אותו כיוון או מוצא ממנו, בלי להפוך את ‘אל’, ‘מול’ ו‘בהתאם’ למשמעויות מתחרות של שם העצם עצמו.
מקורות טקסט ראשוניים
- מילון הקורפוס הערבי הקוראני: لقي מלאי השורש لقي