وَٱلَّذِينَ كَفَرُوا۟ وَكَذَّبُوا۟ بِـَٔايَٰتِنَآ أُو۟لَٰٓئِكَ أَصْحَٰبُ ٱلنَّارِ هُمْ فِيهَا خَٰلِدُونَ
מילון המונחים של הקוראן · מאושר
آيَة / آيَات
סימן
סימן שניתן לתפיסה או לזיהוי, שבאמצעותו נודעת מציאות שאינה גלויה באופן ישיר באותה מידה.
תחום לקסיקלי
תחום: יחידה סמנטית · מופעים: 382
שורשים: أيي
לֶמוֹת: آية
צורות: ءَايَٰتِ · ـَٔايَٰتِ · ءَايَةً · ءَايَٰتٍ · ءَايَٰتُ · ءَايَةٌ · ـَٔايَةٍ · ءَايَةٍ · ءَايَٰتٍۭ · ءَايَٰتٌ · ءَايَةَ · ءَايَتُ · ءَايَٰتٌۢ · ءَايَةٍۭ · ءَايَاتُ · ءَايَاتِ · ءَايَتَيْنِ · ءَايَةًۢ
תצוגת דוגמאות למופעים (10 מתוך 382)
תחילת רשימת המופעים בתחום מוצגת לפי סדר הקוראן: 10 מתוך 382. זוהי תצוגה מקדימה תמציתית המבוססת על מיקום, ואין בה דירוג של מה שמוצג כראיה חזקה יותר מן המופעים שהושמטו; מספר המופעים שהושמטו: 372.
وَءَامِنُوا۟ بِمَآ أَنزَلْتُ مُصَدِّقًا لِّمَا مَعَكُمْ وَلَا تَكُونُوٓا۟ أَوَّلَ كَافِرٍۭ بِهِۦ وَلَا تَشْتَرُوا۟ بِـَٔايَٰتِى ثَمَنًا قَلِيلًا وَإِيَّٰىَ فَٱتَّقُونِ
وَإِذْ قُلْتُمْ يَٰمُوسَىٰ لَن نَّصْبِرَ عَلَىٰ طَعَامٍ وَٰحِدٍ فَٱدْعُ لَنَا رَبَّكَ يُخْرِجْ لَنَا مِمَّا تُنۢبِتُ ٱلْأَرْضُ مِنۢ بَقْلِهَا وَقِثَّآئِهَا وَفُومِهَا وَعَدَسِهَا وَبَصَلِهَا قَالَ أَتَسْتَبْدِلُونَ ٱلَّذِى هُوَ أَدْنَىٰ بِٱلَّذِى هُوَ خَيْرٌ ٱهْبِطُوا۟ مِصْرًا فَإِنَّ لَكُم مَّا سَأَلْتُمْ وَضُرِبَتْ عَلَيْهِمُ ٱلذِّلَّةُ وَٱلْمَسْكَنَةُ وَبَآءُو بِغَضَبٍ مِّنَ ٱللَّهِ ذَٰلِكَ بِأَنَّهُمْ كَانُوا۟ يَكْفُرُونَ بِـَٔايَٰتِ ٱللَّهِ وَيَقْتُلُونَ ٱلنَّبِيِّـۧنَ بِغَيْرِ ٱلْحَقِّ ذَٰلِكَ بِمَا عَصَوا۟ وَّكَانُوا۟ يَعْتَدُونَ
فَقُلْنَا ٱضْرِبُوهُ بِبَعْضِهَا كَذَٰلِكَ يُحْىِ ٱللَّهُ ٱلْمَوْتَىٰ وَيُرِيكُمْ ءَايَٰتِهِۦ لَعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ
وَلَقَدْ أَنزَلْنَآ إِلَيْكَ ءَايَٰتٍۭ بَيِّنَٰتٍ وَمَا يَكْفُرُ بِهَآ إِلَّا ٱلْفَٰسِقُونَ
مَا نَنسَخْ مِنْ ءَايَةٍ أَوْ نُنسِهَا نَأْتِ بِخَيْرٍ مِّنْهَآ أَوْ مِثْلِهَآ أَلَمْ تَعْلَمْ أَنَّ ٱللَّهَ عَلَىٰ كُلِّ شَىْءٍ قَدِيرٌ
وَقَالَ ٱلَّذِينَ لَا يَعْلَمُونَ لَوْلَا يُكَلِّمُنَا ٱللَّهُ أَوْ تَأْتِينَآ ءَايَةٌ كَذَٰلِكَ قَالَ ٱلَّذِينَ مِن قَبْلِهِم مِّثْلَ قَوْلِهِمْ تَشَٰبَهَتْ قُلُوبُهُمْ قَدْ بَيَّنَّا ٱلْـَٔايَٰتِ لِقَوْمٍ يُوقِنُونَ
وَقَالَ ٱلَّذِينَ لَا يَعْلَمُونَ لَوْلَا يُكَلِّمُنَا ٱللَّهُ أَوْ تَأْتِينَآ ءَايَةٌ كَذَٰلِكَ قَالَ ٱلَّذِينَ مِن قَبْلِهِم مِّثْلَ قَوْلِهِمْ تَشَٰبَهَتْ قُلُوبُهُمْ قَدْ بَيَّنَّا ٱلْـَٔايَٰتِ لِقَوْمٍ يُوقِنُونَ
رَبَّنَا وَٱبْعَثْ فِيهِمْ رَسُولًا مِّنْهُمْ يَتْلُوا۟ عَلَيْهِمْ ءَايَٰتِكَ وَيُعَلِّمُهُمُ ٱلْكِتَٰبَ وَٱلْحِكْمَةَ وَيُزَكِّيهِمْ إِنَّكَ أَنتَ ٱلْعَزِيزُ ٱلْحَكِيمُ
وَلَئِنْ أَتَيْتَ ٱلَّذِينَ أُوتُوا۟ ٱلْكِتَٰبَ بِكُلِّ ءَايَةٍ مَّا تَبِعُوا۟ قِبْلَتَكَ وَمَآ أَنتَ بِتَابِعٍ قِبْلَتَهُمْ وَمَا بَعْضُهُم بِتَابِعٍ قِبْلَةَ بَعْضٍ وَلَئِنِ ٱتَّبَعْتَ أَهْوَآءَهُم مِّنۢ بَعْدِ مَا جَآءَكَ مِنَ ٱلْعِلْمِ إِنَّكَ إِذًا لَّمِنَ ٱلظَّٰلِمِينَ
הנמקה לקסיקלית פנימית לקוראן
מדוע המילה נשארת ״סימן״
آيَة מציינת דבר שניתן לזהותו ושבאמצעותו נודעת מציאות אחרת. מושא ההתייחסות יכול להיות אירוע, אדם, מצב, תופעה נבראת או יחידה נקראת; המספר הדקדוקי לבדו נותן סימן, סימנים או שני סימנים.
הגעת הארון ב־2:248 היא סימן למלכות, האדם ב־2:259 נעשה סימן לבני האדם, והבריאה, הלשונות והצבעים ב־30:22 הם סימנים. בכל מקרה, הדבר הנקוב מאפשר לזהות מציאות שמעבר לו. אותה פעולה נשמרת כאשר מושא ההתייחסות הוא יחידה שנמסרה, כמו הסימנים הנקראים ב־2:252 והסימנים שבתוך הספר שנגלה ב־3:7.
לפיכך, ״פסוק״ הוא יישום בהקשר של כתבי הקודש, ולא הליבה הלקסיקלית. הוא אינו יכול לכנות את הגעת הארון, אדם או הבדלים אנושיים נבראים. גם ״נס״ צר מדי, מפני שסימנים רבים הם סמנים שנמסרו או ניתנים לצפייה ולא אירועים יוצאי דופן. ״הוכחה״ חזקה יותר ממה ששם העצם דורש: סימן מצביע ומאפשר זיהוי, אך כשלעצמו אינו כופה על המתבונן מסקנה.
האזהרה מפני החלפה ב־2:41 מתבהרת באמצעות המבנה החוזר בקוראן עצמו. ב־2:79 אנשים כותבים דבר־מה ומייחסים אותו לאלוהים כדי להשיג מחיר זעום. ב־3:187 אנשים מסתירים את הספר שנגלה ומשיגים באמצעותו מחיר זעום. ב־9:9 מחיר זעום מושג תמורת סימני אלוהים, ולאחריו באה מניעה מדרכו. לכן הכשל המעשי אינו מוגבל למכירת טקסט כתוב: הוא נטילת רווח מוגבל בתמורה לפגיעה במה שמאפשר לדעת את המסר של אלוהים.
התרגום הנוכחי של 2:41 בשלמותו נותר ללא שינוי, בעוד שדקדוק ההחלפה נבחן בנפרד. ברמת המילה, بِآيَاتِي מוסיפה ״סימניי״ מבלי להפוך סימנים לפסוקים, לתורות, להוכחות או למחיר.
היכן משמעויות אחרות נכשלות
פסוק
2:248
وَقَالَ لَهُمْ نَبِيُّهُمْ إِنَّ ءَايَةَ مُلْكِهِۦٓ أَن يَأْتِيَكُمُ ٱلتَّابُوتُ فِيهِ سَكِينَةٌ مِّن رَّبِّكُمْ وَبَقِيَّةٌ مِّمَّا تَرَكَ ءَالُ مُوسَىٰ وَءَالُ هَٰرُونَ تَحْمِلُهُ ٱلْمَلَٰٓئِكَةُ إِنَّ فِى ذَٰلِكَ لَـَٔايَةً لَّكُمْ إِن كُنتُم مُّؤْمِنِينَ
חלופה: הפסוק למלכותו הוא שהארון יבוא אליכם.
ניסוח מחקרי: הסימן למלכותו הוא שהארון יבוא אליכם.
האירוע המובטח הוא הגעת הארון. כינוי האירוע הזה ״פסוק״ כופה יחידת טקסט במקום שבו הקטע מזהה סימן שניתן לזיהוי.
פסוק
2:259
أَوْ كَٱلَّذِى مَرَّ عَلَىٰ قَرْيَةٍ وَهِىَ خَاوِيَةٌ عَلَىٰ عُرُوشِهَا قَالَ أَنَّىٰ يُحْىِۦ هَٰذِهِ ٱللَّهُ بَعْدَ مَوْتِهَا فَأَمَاتَهُ ٱللَّهُ مِا۟ئَةَ عَامٍ ثُمَّ بَعَثَهُۥ قَالَ كَمْ لَبِثْتَ قَالَ لَبِثْتُ يَوْمًا أَوْ بَعْضَ يَوْمٍ قَالَ بَل لَّبِثْتَ مِا۟ئَةَ عَامٍ فَٱنظُرْ إِلَىٰ طَعَامِكَ وَشَرَابِكَ لَمْ يَتَسَنَّهْ وَٱنظُرْ إِلَىٰ حِمَارِكَ وَلِنَجْعَلَكَ ءَايَةً لِّلنَّاسِ وَٱنظُرْ إِلَى ٱلْعِظَامِ كَيْفَ نُنشِزُهَا ثُمَّ نَكْسُوهَا لَحْمًا فَلَمَّا تَبَيَّنَ لَهُۥ قَالَ أَعْلَمُ أَنَّ ٱللَّهَ عَلَىٰ كُلِّ شَىْءٍ قَدِيرٌ
חלופה: נעשה אותך לפסוק בעבור האנשים.
ניסוח מחקרי: נעשה אותך לסימן בעבור האנשים.
האדם ומה שקורה לו נעשים ניתנים לזיהוי לאחרים. אי אפשר לצמצם מושא התייחסות אנושי לפסוק טקסטואלי.
נס
3:7
هُوَ ٱلَّذِىٓ أَنزَلَ عَلَيْكَ ٱلْكِتَٰبَ مِنْهُ ءَايَٰتٌ مُّحْكَمَٰتٌ هُنَّ أُمُّ ٱلْكِتَٰبِ وَأُخَرُ مُتَشَٰبِهَٰتٌ فَأَمَّا ٱلَّذِينَ فِى قُلُوبِهِمْ زَيْغٌ فَيَتَّبِعُونَ مَا تَشَٰبَهَ مِنْهُ ٱبْتِغَآءَ ٱلْفِتْنَةِ وَٱبْتِغَآءَ تَأْوِيلِهِۦ وَمَا يَعْلَمُ تَأْوِيلَهُۥٓ إِلَّا ٱللَّهُ وَٱلرَّٰسِخُونَ فِى ٱلْعِلْمِ يَقُولُونَ ءَامَنَّا بِهِۦ كُلٌّ مِّنْ عِندِ رَبِّنَا وَمَا يَذَّكَّرُ إِلَّآ أُو۟لُوا۟ ٱلْأَلْبَٰبِ
חלופה: בספר שנגלה מצויים נסים מכריעים; הם יסוד הספר שנגלה, ואחרים דומים.
ניסוח מחקרי: בספר שנגלה מצויים סימנים מכריעים; הם יסוד הספר שנגלה, ואחרים דומים.
שם העצם מציין יחידות שנמסרו בתוך הספר שנגלה. ״נס״ מצמצם את המשפחה לאירועים יוצאי דופן, ואילו ״סימן״ מקיף הן יחידות אלה והן תופעות נצפות.
פסוק
30:22
وَمِنْ ءَايَٰتِهِۦ خَلْقُ ٱلسَّمَٰوَٰتِ وَٱلْأَرْضِ وَٱخْتِلَٰفُ أَلْسِنَتِكُمْ وَأَلْوَٰنِكُمْ إِنَّ فِى ذَٰلِكَ لَـَٔايَٰتٍ لِّلْعَٰلِمِينَ
חלופה: בין פסוקיו נמנים בריאת השמים והארץ והשוני בלשונותיכם ובצבעיכם.
ניסוח מחקרי: בין סימניו נמנים בריאת השמים והארץ והשוני בלשונותיכם ובצבעיכם.
המציאויות הנבראות וההבדלים האנושיים הנצפים הם מושאי ההתייחסות. ״סימן״ מתאים כאן וגם כאשר מושא ההתייחסות הוא יחידה נקראת; ״פסוק״ אינו מתאים.