تَذْبَحُ

הקרבה

2:49

وَإِذْ نَجَّيْنَٰكُم مِّنْ ءَالِ فِرْعَوْنَ يَسُومُونَكُمْ سُوٓءَ ٱلْعَذَابِ يُذَبِّحُونَ أَبْنَآءَكُمْ وَيَسْتَحْيُونَ نِسَآءَكُمْ وَفِى ذَٰلِكُم بَلَآءٌ مِّن رَّبِّكُمْ عَظِيمٌ

חלופה: הם מקריבים את בניך כחלק מהעינוי הרע.

ניסוח מחקרי: הם שוחטים את בניך כחלק מהעינוי המרושע.

הבנים נהרגים במסגרת עינוי העם בידי פרעה. דבר בפסוק אינו מציג אותם כמנחה, ולכן 'זבח' מוסיף תכלית פולחנית ש־ذبح כשלעצמו אינו מחייב.