מילון המונחים של הקוראן · מאושר

ت و ب

לחזור

להיכנס מחדש לקשר או למסלול קודם, או להשיבו, לאחר עזיבה או הפסקה.

תחום לקסיקלי

תחום: יחידה סמנטית · מופעים: 87

שורשים: توب

לֶמוֹת: تاب · تواب · توبة · متاب · تائب · توب · تائبة

צורות: تَابَ · يَتُوبُ · تَابُ · تُوبُ · تَّوَّابُ · تُبْ · يَتُوبَ · تَوَّابًا · تَّوْبَةُ · تَوْبَةً · تَّوْبَةَ · تَوَّابٌ · أَتُوبُ · تَّوَّٰبِينَ · تَوْبَتُ · تَّٰٓئِبُونَ · تَّابَ · مَتَابِ · مَتَابًا · تَّوْبِ · يَتُبْ · تَتُوبَ · تَٰٓئِبَٰتٍ · تَوَّابًۢا

תצוגת דוגמאות למופעים (10 מתוך 87)

תחילת רשימת המופעים בתחום מוצגת לפי סדר הקוראן: 10 מתוך 87. זוהי תצוגה מקדימה תמציתית המבוססת על מיקום, ואין בה דירוג של מה שמוצג כראיה חזקה יותר מן המופעים שהושמטו; מספר המופעים שהושמטו: 77.

2:37

فَتَلَقَّىٰٓ ءَادَمُ مِن رَّبِّهِۦ كَلِمَٰتٍ فَتَابَ عَلَيْهِ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:37

فَتَلَقَّىٰٓ ءَادَمُ مِن رَّبِّهِۦ كَلِمَٰتٍ فَتَابَ عَلَيْهِ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:54

وَإِذْ قَالَ مُوسَىٰ لِقَوْمِهِۦ يَٰقَوْمِ إِنَّكُمْ ظَلَمْتُمْ أَنفُسَكُم بِٱتِّخَاذِكُمُ ٱلْعِجْلَ فَتُوبُوٓا۟ إِلَىٰ بَارِئِكُمْ فَٱقْتُلُوٓا۟ أَنفُسَكُمْ ذَٰلِكُمْ خَيْرٌ لَّكُمْ عِندَ بَارِئِكُمْ فَتَابَ عَلَيْكُمْ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:54

وَإِذْ قَالَ مُوسَىٰ لِقَوْمِهِۦ يَٰقَوْمِ إِنَّكُمْ ظَلَمْتُمْ أَنفُسَكُم بِٱتِّخَاذِكُمُ ٱلْعِجْلَ فَتُوبُوٓا۟ إِلَىٰ بَارِئِكُمْ فَٱقْتُلُوٓا۟ أَنفُسَكُمْ ذَٰلِكُمْ خَيْرٌ لَّكُمْ عِندَ بَارِئِكُمْ فَتَابَ عَلَيْكُمْ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:54

وَإِذْ قَالَ مُوسَىٰ لِقَوْمِهِۦ يَٰقَوْمِ إِنَّكُمْ ظَلَمْتُمْ أَنفُسَكُم بِٱتِّخَاذِكُمُ ٱلْعِجْلَ فَتُوبُوٓا۟ إِلَىٰ بَارِئِكُمْ فَٱقْتُلُوٓا۟ أَنفُسَكُمْ ذَٰلِكُمْ خَيْرٌ لَّكُمْ عِندَ بَارِئِكُمْ فَتَابَ عَلَيْكُمْ إِنَّهُۥ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:128

رَبَّنَا وَٱجْعَلْنَا مُسْلِمَيْنِ لَكَ وَمِن ذُرِّيَّتِنَآ أُمَّةً مُّسْلِمَةً لَّكَ وَأَرِنَا مَنَاسِكَنَا وَتُبْ عَلَيْنَآ إِنَّكَ أَنتَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:128

رَبَّنَا وَٱجْعَلْنَا مُسْلِمَيْنِ لَكَ وَمِن ذُرِّيَّتِنَآ أُمَّةً مُّسْلِمَةً لَّكَ وَأَرِنَا مَنَاسِكَنَا وَتُبْ عَلَيْنَآ إِنَّكَ أَنتَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:160

إِلَّا ٱلَّذِينَ تَابُوا۟ وَأَصْلَحُوا۟ وَبَيَّنُوا۟ فَأُو۟لَٰٓئِكَ أَتُوبُ عَلَيْهِمْ وَأَنَا ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:160

إِلَّا ٱلَّذِينَ تَابُوا۟ وَأَصْلَحُوا۟ وَبَيَّنُوا۟ فَأُو۟لَٰٓئِكَ أَتُوبُ عَلَيْهِمْ وَأَنَا ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

2:160

إِلَّا ٱلَّذِينَ تَابُوا۟ وَأَصْلَحُوا۟ وَبَيَّنُوا۟ فَأُو۟لَٰٓئِكَ أَتُوبُ عَلَيْهِمْ وَأَنَا ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

הנמקה לקסיקלית פנימית לקוראן

חזרה אחת בשני הכיוונים

הקוראן משתמש באותה פעולת توب לאנשים החוזרים אל אלוהים ולאלוהים החוזר אל אנשים. הנושא ומילת היחס קובעים את הכיוון; הם אינם יוצרים שתי משמעויות מילוניות.

זוהי פעולה יחסית אחת, לא הקשר המשנה את משמעות המילה. אנשים חוזרים אל אלוהים עם إِلَى, ואילו אלוהים חוזר אל אנשים עם عَلَى. הדקדוק הנלווה מזהה מי חוזר ובאיזה כיוון; ליבת توب נשארת חזרה.

הניסוח המקביל ב־9:118 מכריע. אלוהים חזר תחילה אל האנשים כדי שהם יחזרו, ואז הפסוק מכנה את אלוהים تَوَّاب. תרגום הפועל הראשון כ‘קיבל תשובה’ והשני כ‘חזר בתשובה’ יסתיר את הפעולה הערבית החוזרת ויהפוך את הרצף שנאמר.

אוצר המילים הסמוך מספק ניגודים מבוקרים. ב־9:104 يَقْبَلُ מציין בנפרד קבלה, ואילו تَوْبَة מכנה את החזרה. ב־2:187 عَفَا מציין בנפרד מחילה לאחר חזרת אלוהים אל האנשים. ב־11:3 בקשת כיסוי וחזרה מסודרות כשתי פעולות נבדלות.

המורפולוגיה קובעת אז את הצורה בעברית: פעלים מושלמים הם חזר, בלתי־מושלמים בחיווי עשויים להיות חוזר, ציוויים וצורות בלתי מסומנות אחרות הם לחזור, משתתפים רגילים הם חוזרים, ריבוי אנושי אינטנסיבי הוא חוזר שוב ושוב, ויחיד אלוהי אינטנסיבי הוא החוזר תמיד. אפשר להסיק חסד כאשר אלוהים חוזר אל נהנה, אך הוא אינו מוכנס לשכבת המילה.

מקורות טקסט ראשוניים

היכן משמעויות אחרות נכשלות

למחול

2:187

أُحِلَّ لَكُمْ لَيْلَةَ ٱلصِّيَامِ ٱلرَّفَثُ إِلَىٰ نِسَآئِكُمْ هُنَّ لِبَاسٌ لَّكُمْ وَأَنتُمْ لِبَاسٌ لَّهُنَّ عَلِمَ ٱللَّهُ أَنَّكُمْ كُنتُمْ تَخْتَانُونَ أَنفُسَكُمْ فَتَابَ عَلَيْكُمْ وَعَفَا عَنكُمْ فَٱلْـَٰٔنَ بَٰشِرُوهُنَّ وَٱبْتَغُوا۟ مَا كَتَبَ ٱللَّهُ لَكُمْ وَكُلُوا۟ وَٱشْرَبُوا۟ حَتَّىٰ يَتَبَيَّنَ لَكُمُ ٱلْخَيْطُ ٱلْأَبْيَضُ مِنَ ٱلْخَيْطِ ٱلْأَسْوَدِ مِنَ ٱلْفَجْرِ ثُمَّ أَتِمُّوا۟ ٱلصِّيَامَ إِلَى ٱلَّيْلِ وَلَا تُبَٰشِرُوهُنَّ وَأَنتُمْ عَٰكِفُونَ فِى ٱلْمَسَٰجِدِ تِلْكَ حُدُودُ ٱللَّهِ فَلَا تَقْرَبُوهَا كَذَٰلِكَ يُبَيِّنُ ٱللَّهُ ءَايَٰتِهِۦ لِلنَّاسِ لَعَلَّهُمْ يَتَّقُونَ

חלופה: לכן הוא מחל לכם ומחל לכם.

ניסוח מחקרי: לכן הוא חזר אליכם ומחל לכם.

عَفَا המתואם מספק מחילה כפעולה נפרדת. לכן تَابَ אינו יכול כבר להיות ‘מחל’.

מקבל התשובה

9:104

أَلَمْ يَعْلَمُوٓا۟ أَنَّ ٱللَّهَ هُوَ يَقْبَلُ ٱلتَّوْبَةَ عَنْ عِبَادِهِۦ وَيَأْخُذُ ٱلصَّدَقَٰتِ وَأَنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

חלופה: אלוהים מקבל את תשובת עבדיו, ואלוהים הוא מקבל התשובה.

ניסוח מחקרי: אלוהים מקבל את חזרת עבדיו, ואלוהים הוא החוזר תמיד.

הפסוק כבר משתמש ב־يَقْبَلُ לציון קבלה. החלפת تَوَّاب ב‘מקבל התשובה’ מוחקת את הניגוד בין قبول ובין توب באותו משפט.

לחזור בתשובה

9:118

وَعَلَى ٱلثَّلَٰثَةِ ٱلَّذِينَ خُلِّفُوا۟ حَتَّىٰٓ إِذَا ضَاقَتْ عَلَيْهِمُ ٱلْأَرْضُ بِمَا رَحُبَتْ وَضَاقَتْ عَلَيْهِمْ أَنفُسُهُمْ وَظَنُّوٓا۟ أَن لَّا مَلْجَأَ مِنَ ٱللَّهِ إِلَّآ إِلَيْهِ ثُمَّ تَابَ عَلَيْهِمْ لِيَتُوبُوٓا۟ إِنَّ ٱللَّهَ هُوَ ٱلتَّوَّابُ ٱلرَّحِيمُ

חלופה: אז הוא חזר בתשובה עליהם כדי שהם יחזרו בתשובה.

ניסוח מחקרי: אז הוא חזר אליהם כדי שהם יחזרו.

אותו פועל מציב תחילה את אלוהים כנושא ולאחר מכן את האנשים. ‘לחזור בתשובה’ נותן לשני המופעים פעולות עבריות בלתי קשורות ומייחס לאלוהים את מעשהו של האדם החוטא.

לבקש מחילה

11:3

وَأَنِ ٱسْتَغْفِرُوا۟ رَبَّكُمْ ثُمَّ تُوبُوٓا۟ إِلَيْهِ يُمَتِّعْكُم مَّتَٰعًا حَسَنًا إِلَىٰٓ أَجَلٍ مُّسَمًّى وَيُؤْتِ كُلَّ ذِى فَضْلٍ فَضْلَهُۥ وَإِن تَوَلَّوْا۟ فَإِنِّىٓ أَخَافُ عَلَيْكُمْ عَذَابَ يَوْمٍ كَبِيرٍ

חלופה: בקשו כיסוי מן המקיים שלכם, ואז בקשו ממנו מחילה.

ניסוח מחקרי: בקשו כיסוי מן המקיים שלכם, ואז חזרו אליו.

הפסוק מסדר את ٱسْتَغْفِرُوا ואת تُوبُوا כשתי פעולות. הראשונה מבקשת כיסוי; השנייה חוזרת ליעד שנאמר.